מהן קונכיות האף?

קונכיות האף, הנקראות גם טורבינות, הן למעשה מדפים בדופן הצדדי של שני הנחיריים.
אורכן כ-6 עד 10 ס”מ והן בנוייות ממדפי עצם מכוסים ברירית, הזהה לריריות האף והסינוסים.

מטרת הקונכיות

מטרת הקונכיות היא להגדיל את שטח הפנים של רירית האף, שתפקידיה כוללים סינון האויר ממזהמים, בקרת לחות וטמפרטורה וויסות זרימת האוויר דרך האף – בדומה לכנפיים הנמצאות בפתחי האיוורור של מזגנים.

הבעיה

כתוצאה מאלרגיה, דלקת כרונית, חשיפה לאוויר עשיר ברעלים (אוויר הנמצא במפעלים, איזורי תעשייה, כבישים סואנים וערים גדולות), ישנה התעבות של ריריות האף בכלל וריריות הקונכיות בפרט.
התעבות זו גורמת לחסימה חלקית של חלל האף על-ידי הרירית המעובה ומפחיתה את זרם האויר. לעיתים החסימה היא זמנית, כגון בעת צינון או תגובה אלרגית חריפה, אך לרוב החסימה הופכת לקבועה.

שימוש בטיפות אף

גורם שכיח מאוד להתפתחות חסימה קבועה של האף על-ידי הקונכיות המעובות הוא השימוש בתרופות שונות ובמיוחד טיפות אף.
טיפות האף מכילות חומר הגורם להתכווצות מערכת כלי-הדם של ריריות האף ולכן גורמת להתכווצות של הקונכות ושיפור במעבר האוויר דרך האף. כאשר חולף זמן הפעילות של התכשיר, כלי הדם מתרחבים "באנחת רווחה” וגורמים לגודש של ריריות האף המתמלאות בדם.
לכן המשתמשים בטיפות אף מזדרזים להזליף לאפם עוד טיפות וכך מתפתחת תלות בטיפות האף. השימוש הקבוע בטיפות גורם ברבות הימים לצמיחה של רירית האף והחסימה האפית מחמירה למרות, ובעצם בגלל, השימוש בטיפות האף.

הדרך היחידה לשבור את המעגל במצב זה הוא להפסיק מיידית את הטיפול בטיפות האף. בדרך כלל יש להיעזר בתקופת ביניים בסטרואידים בצורת תרסיס לאף או בכדורים דרך הפה.
לעיתים אין ברירה אלא לבצע ניתוח להקטנה או סילוק הקונכיות.

כיצד מתבצע ניתוח הקונכיות?

ראשית יש להבהיר שיש בכל נחיר למעשה שלוש עד ארבע קונכיות. מאחר וזרימת האוויר מתבצעת בעיקר בחלק הרחב יותר של הנחיר בחלקו התחתון, הרי שבניתוח הקונכיות מתמקדים בטיפול בקונכיה התחתונה ולעיתים האמצעית.
הקטנת הקונכיות מתבצעת על ידי צריבת הרירית בשיטות שונות, החל מצריבה חשמלית וכלה בגלי רדיו ופלסמה.
בדרך-כלל מתמצעת גם שבירה של עצם הקונכיה על מנת לקרב את עיקר נפח הקונכה ממרכז הנחיר לדופן הצדדי.
ישנן גם טכניקות אחרות בהם מבצעים כריתה חלקית של הרירית או כריתה של העצם בלבד. הרעיון מאחורי כל שיטות ההקטנה הוא שיש להקטין אך לשמר את הקונכיה מאחר שעצם קיומה חשוב לשמירה על צורת זרימת האוויר באף, בעוד שהרירית העוטפת של הקונכיה משתתפת בתפקודים הפיזיולוגים של האף.
החיסרון של שיטות ההקטנה השונות היא שבחלק מהמקרים הקונכיות "צומחות” מחדש ולכן דרוש בעתיד ניתוח חוזר.
מסיבה זו, יש התומכים בכריתה מלאה של הקונכיה התחתונה בכל נחיר. בשיטה זו, עצם ורירית הקונכיה מסולקות באמצעות חיתוך או גזירה.
במקרים אלו יש שיפור גדול יותר במעבר האויר, אך במחיר של יותר סיבוכים מידיים וארוכי-טווח.
מצב תמוה עוד יותר הוא שיש הטוענים שחלה החמרה במעבר האוויר דרך האף לאחר כריתת הקונכיות. תופעה זו נגרמת כנראה בשל שינוי בכיוון הזרימה של האוויר.
מסיבות אלו, רוב המנתחים מעדיפים לבצע הקטנת קונכיות ולא כריתה מלאה.
כפי שכבר צויין, הניתוח מתבצע בדרך כלל רק בקונכיות התחתונות, אך לעיתים יש לבצע הקטנה או כריתה של הקונכיה האמצעית.
פעולה זו דרושה בעיקר במצב בו יש למעשה תא אוויר גדול – למעשה סינוס נוסף – בתוך הקונכיה האמצעית, ולכן היא מקטינה באופן ישיר את חלל האף הפנוי, גורמת לסטייה של מחיצת אף או חסימה של ניקוז הסינוסים.
הסיבוך המיידי האפשרי של כריתה מלאה של הקונכיות הוא סיכון גדול יותר לדימום שיחייב הכנסה חוזרת של טמפונים ולעיתים גם אישפוז, עירוי דם וניתוח חוזר על מנת לעצור את הדימום.
סיבוך ארוך-טווח שקיימת מחלוקת לגבי משמעותו הוא תופעה של דלקת כרונית הנגרמת מהרחבת יתר של נתיב האוויר על ידי כריתת הקונכות.
באופן תמוה, השינוי הקיצוני בקוטר תוואי האוויר גורם להתייבשות הריריות ולדלקת כרונית הגורמת לריח אופייני וגלדים רבים. תופעה זו היא נדירה ביותר וקשה לטיפול.
ניתוחי קונכיות האף מבוצעים לבד או בשילוב עם ניתוח יישור המחיצה, ניתוח אסתטי של האף או ניתוחי סינוסים.
בנושא ניתוחי אף אסתטיים, חשוב להבין שמאחר ובד”כ מטרת הניתוח היא להקטין את האף, התוצאה היא גם הצרת תוואי האוויר בכל נחיר. לכן יש צורך לבדוק ולהתייחס למצב מחיצת אף והקונכיות בעת תכנון וביצוע ניתוח אף פלסטי / אסתטי אסתטי. אחרת, התוצאה עלולה להיות אף יפה אך לא מתפקד.