כתב: ד"ר אילן הוכמן

הגדרת המטרה

לפני החלטה וביצוע ניתוח-אף, יש לבצע הכנה נפשית ומעשית על מנת להבטיח החלמה רפואית והולסטית נוחה ומהירה ושביעות רצון מהתוצאות.
ההכנה הנפשית כוללת התבוננות במראה שעל הקיר ובלב פנימה על מנת לקבוע את מטרת הניתוח.
אם המטרה היא תיקון עיוות חיצוני ברור כגון קצה אף רחב או ארוך, גבנון בולט או אסימטריות בולטת שנראית גם במראה וגם על ידי בני משפחה וחברים – ניתן להתקדם להכנה המעשית.
אם המטרה היא "שינוי כללי” או "חידוש” בגישה של "נתייעץ עם רופא ונראה מה ניתן לעשות” או שאתה רואה עיוות קטן ומטריד שרואים רק במרחק 10-20 סנטימטר מהמראה, ובני המשפחה לא כ”כ תמימי דעים לגביו, אז יש לשקול ולהתייעץ שוב עם דמות משמעותית בחייכם לפני שפונים לייעוץ רופא מנתח. זאת מאחר שככל שהמטרה אינה ברורה ומפורטת מספיק, כך גדל הקושי להגיע לשביעות רצון מהתוצאה.
רק לאחר שאת\ה מבין בדיוק מה מטרת הניתוח, יש לפנות לרופא מנתח לייעוץ.

בחירת הרופא המנתח

הרופאים המוסמכים לבצע ניתוחי אף פלסטיים הם בעלי התמחות ברפואה פלסטית או ברפואת אף אוזן וגרון.
בשני המקרים, קבלת תואר מומחה באחד ממקצועות אלו אינה מקנה כשלעצמה יכולת או נסיון בניתוחי-אף אסתטיים, זאת ומאחר שבמהלך ההתמחות בבתי חולים ציבוריים צוברים נסיון מועט בניתוחים אסתטיים בכלל וניתוחי-אף בפרט (מאחר שניתוחים אלו אינם כלולים בסל השירותים על פי חוק הביטוח הרפואי הממלכתי ).
לפיכך, רק רופאים המגלים עניין מיוחד בניתוחים אלו ומבצעים הכשרות יעודיות בקורסים והשתלמויות בחו”ל, רוכשים ידע ונסיון בתחום זה.
באופן כללי, מחצית מנתחי האף בעולם בכלל ובישראל בפרט הם רופאי אף אוזן גרון. למומחים במחלות וניתוחי אף אוזן גרון קיים יתרון מכך שהם עוסקים מתחילת הכשרתם בניתוחים שונים בחלל האף לצרכים רפואיים כגון שיפור הנשימה וטיפול בדלקות וגידולים.
בניתוחים אלו גם מבצעים חתכים בריריות האף ולעיתים גם בעור החיצוני ובנוסף מבצעים שינויים בסחוסי ועצמות האף.
יתרה מזאת, בחלק גדול מניתוחי-האף האסתטיים יש לתקן בעת הניתוח פגם פנימי כגון סטיית מחיצה או קונכיות מעובות על מנת למנוע חסימה אפית לאחר הניתוח.

ההתייעצות עם הרופא המנתח

לפני ההגעה לפגישה יש להכין מידע על רקע רפואי וניתוחי משמעותי, כולל רשימת רגישויות לתרופות וניסיון עבר בניתוחים והרדמה (כולל הרדמה מקומית ).  כמו כן, רצוי להגיע עם דף בו רשומה מטרת הניתוח האסתטי, בעיות רפואיות אם יש  כגון קושי בנשימה, אלרגיה, סינוסיטיס , ורשימת שאלות על תהליך הניתוח וההרדמה.
אם ביצעתם בשנה האחרונה בדיקות דם או בדיקות הדמייה יש להביא סיכום של התוצאות. כנ”ל לגבי ייעוצים אצל רופאי ריאות, לב או אלרגיה.
אם את\ה צעיר מגיל 18 , יש להגיע עם הורה או אפוטרופוס חוקי. כמובן, בכל מקרה ניתן להגיע עם בן משפחה או חבר/ה.
בעת הפגישה יש להסביר לרופא את מטרות הניתוח ולשמוע ממנו האם המטרה ניתנת להשגה ומהי דרך הפעולה כולל השיטה הניתוחית ותהליך ההחלמה.
יש להתקדם לשלב התכנון המעשי רק כאשר אתה והרופא תמימי דעים לגבי מטרת הניתוח והדרך להשגתה.
השלב האחרון בפגישה, אם קיבלת החלטה לבצע את הניתוח, הוא לבצע את ההכנה הרפואית והאדמיניסטרטיבית, כולל מסירת הפרטים הרפואיים, קבלת הפניות לבדיקות עזר (בדיקות דם, א.ק.ג. או צילומים) וקביעת מועד הניתוח.
לעיתים יש צורך בפגישה נוספת על מנת להבהיר נושאים שלא ברורים בפגישה הראשונה.

ההדמייה

הדמייה של ניתוח אסתטי משמשת ככלי עזר הן למטופל והן למנתח. היא אינה יכולה לתת תחזית מדויקת של התוצאה הניתוחית הסופית. זאת בשל מגבלות שיטת ההדמייה, המבוצעת באופן דו-מימדי וע”י כלים ממוחשבים ולא איזמל מנתחים, והן בשל הקושי לנבא מראש את התוצאות המדויקות של הפעולות הניתוחיות ותהליך ההחלמה הטבעי.
ההדמייה כן משמשת להגדרת המטרה ותיאום ציפיות. כלומר, האם המטרה כפי שמגדיר אותה הרופא בעזרת ההדמייה תואמת את ציפיות המועמד לניתוח? ובאזו מידה ציפיות המועמד לניתוח תואמות את שניתן להשיג בניתוח?
לאור מגבלות ההדמייה והסיכונים הטמונים בה (ציפיות בלתי מציאותיות) יש רופאים שלא משתמשים בה כלל ויש שמשתמשים בה באופן קבוע.
אני מאמין, כרופא, שההדמייה עוזרת להבין את השפעת השינויים המתוכננים על המראה הכללי של הפנים לאחר הניתוח, אך אני מזהיר את המועמד לניתוח ש”הניתוח הוירטואלי” שונה מהניתוח האמיתי ועל כן אין לסמוך על תיאום פרטני בתוצאה אלא ככיוון כללי.